הדו"ח המקיף על התנהלות פיננסית בישראל 2024

מנהלים את התקציב או נותנים לכסף לנהל אתכם? הדו"ח המקיף על התנהלות פיננסית בישראל 2024 והתפקיד המכריע של מתכנן פיננסי

מאת: לירון בן שמחון, מתכנן פיננסי

התנהלות פיננסית נכונה

ניתוח נתוני הסקר החברתי לשנת 2024 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) חושף פרדוקס פיננסי מהותי בקרב הציבור הישראלי. בעוד שכ-73% מהאזרחים מדווחים כי הם עוקבים ומנהלים את הכנסותיהם והוצאותיהם, נתון זה אינו מתורגם לאוטונומיה כלכלית. רק 26% בלבד מקבלים החלטות פיננסיות יומיומיות באופן עצמאי, ואילו 55% מהם עושים זאת בשיתוף פעולה, ו-18% מפקידים את האחריות בידי אדם אחר לחלוטין. פער זה, המעיד על ניהול פסיבי על פני ניהול אקטיבי של הכסף, מצביע על צורך מובהק בהעצמה פיננסית.

התחקות אחר הסיבות לפער זה, לצד סקירת מגמות עכשוויות בשוק ההשקעות, חושפת את התפקיד ההולך וגובר של איש מקצוע המתמחה בייעוץ וליווי פיננסי. דו"ח זה יציג כיצד שירותיו של מתכנן פיננסי יכולים לגשר על הפער בין המעקב הטכני לבין היכולת לקבל החלטות מבוססות, לסייע בהשגת יעדים כלכליים ומשפחתיים, ולבנות תוכנית השקעות מותאמת אישית, ובכך להפוך את האזרח הישראלי למנהל אקטיבי של עתידו הפיננסי.

1. הקדמה: הפער הפיננסי של ישראל – מעקב מול אחריות

הכסף מנהל אתכם, או שאתם מנהלים אותו? נראה כי זוהי שאלה פשוטה, אך התשובה עליה בישראל מורכבת הרבה יותר. על פי הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2024, כ-73% מהציבור מדווחים בגאווה על מעקב אחר הכנסות והוצאות משק הבית. נתון זה מצייר תמונה של ציבור מודע, האחראי על כספו ומתנהל באחריות. אלא שמתחת לפני השטח מסתתר פרדוקס מטריד: רק 26% מהם באמת אחראים בעצמם על קבלת ההחלטות הכלכליות היומיומיות.

פער דרמטי זה, של כמעט 50%, מצביע על כך שמרבית הישראלים אומנם מתבוננים בכסף שלהם, אך אינם מנהלים אותו באופן אסטרטגי. המעקב הוא פעולה טכנית המאפשרת זיהוי בעיות, אך קבלת החלטה פיננסית דורשת גיבוש תוכנית פעולה, עמידה ביעדים, ובעיקר, ידע וביטחון עצמי. כאשר 55% מהאוכלוסייה מקבלת החלטות במשותף עם אדם אחר, ו-18% מפקידים את האחריות על כספם בידי מישהו אחר לחלוטין, הדבר מבהיר כי המעבר מ"מעקב" ל"אחריות" הוא צעד מורכב הדורש הכוונה מקצועית.

האתגר המרכזי העומד בפני אזרחים רבים הוא תרגום הנתונים הגולמיים לכדי אסטרטגיה פיננסית מנצחת. דווקא במרחב זה, בו קיימים חוסר ודאות וחשש מקבלת החלטות שגויות, נכנס לתמונה תפקידם של מתכנן פיננסי ושל ליווי פיננסי. שירותים אלו נועדו לספק את הכלים, הידע והביטחון הנדרשים כדי לגשר על הפער המדובר, להפוך את ניהול הכסף ממשימה פאסיבית לפעולה יזומה ואקטיבית, ולהוביל את הציבור הישראלי לחירות פיננסית אמיתית.

2. ניתוח מעמיק: תמונת מצב של משק הבית הישראלי 2024

ניתוח מעמיק של נתוני הלמ"ס חושף תמונה מורכבת ומגוונת של הרגלי ההתנהלות הפיננסית בישראל, ומאפשר לזהות את הבעיות העמוקות יותר מאחורי הפער בין מעקב לאחריות. הנתונים מצביעים על שוני משמעותי בין קבוצות גיל, מגדר, מגזר ורמת דתיות.

פערים דמוגרפיים: מי מנהל את כספו?

• פערים לפי גיל: בעוד ש-35% מבני ה-65 ומעלה מדווחים על אחריות עצמאית, הנתון יורד באופן דרמטי ל-21% בלבד בקרב הצעירים בגילאי 20 עד 44. למרות שצעירים עושים שימוש נרחב יותר באפליקציות פיננסיות (55% מהצעירים לעומת 38% מהמבוגרים), שימוש זה אינו מבטא שליטה אקטיבית. נראה כי הצעירים משתמשים באפליקציות ככלי לצפייה פסיבית בהתנהלותם הכלכלית ולא ככלי תכנוני ואסטרטגי. נתון זה מבסס את ההבנה שנוחות טכנולוגית אינה מהווה תחליף לחינוך פיננסי ולהכוונה מקצועית, ומחזקת את הצורך בפתרונות ליווי פיננסי שיסייעו לצעירים לעבור ממצב של צפייה למצב של פעולה.

• פערים מגדריים ומגזריים: הפערים בולטים גם כאשר בוחנים נשים, ערבים וחרדים. נשים יהודיות עוקבות אחר הוצאות בשיעור נמוך יותר מגברים (71% מול 76% בהתאמה), ובמגזר הערבי שיעור האחריות העצמית נמוך במיוחד ועומד על 20% בלבד. נתונים אלה מצביעים על כך שישנם חסמים תרבותיים ומבניים החוסמים את הגישה לידע פיננסי, ומדגישים את החשיבות של יצירת תוכן נגיש ומותאם לקהלים אלו.

• פערים לפי רמת דתיות: בקרב הציבור היהודי, רק 20% מהחרדים ו-22% מהדתיים מקבלים החלטות כלכליות בעצמם, לעומת 30% מהחילונים. נתון זה, בצירוף הנתון על שיעור השימוש הנמוך באפליקציות בקרב חרדים (30% בלבד), מעיד על כך שהצורך בייעוץ ותכנון פיננסי קיים בכל רבדי החברה הישראלית, אך יש להתאים את אופן ההגשה וההתנהלות לקהלים שונים, תוך התחשבות בצרכים ייחודיים.

שיתוף פעולה או דיפוזיית אחריות?

נתון מפתיע נוסף חושף כי 55% מהאוכלוסייה מקבלת החלטות כלכליות במשותף עם אדם אחר. בעוד ששיתוף פעולה יכול להיות חיובי, הוא עלול להוביל גם לדיפוזיית אחריות ולהיעדר תוכנית פעולה ברורה. נושאים פיננסיים הם בין המקורות הנפוצים ביותר למתח בזוגיות , וניהול משותף ללא תוכנית מסודרת עלול להחמיר את המצב. הנתון על ריבוי ההחלטות המשותפות מבסס את התפקיד המרכזי של יועץ פיננסי כ"מגשר" מקצועי. הוא יכול לסייע לבני זוג לנהל שיח שקוף על כסף, להגדיר יעדים משותפים, ולהפוך את השיתוף לניהול יעיל וממוקד, ובכך להפחית את המתח ולחזק את הביטחון הכלכלי של התא המשפחתי.

3. מה מניע את החיפוש? הסיבות מאחורי הצורך בייעוץ וליווי פיננסי

הצורך בייעוץ ובליווי פיננסי נובע לא רק מחוסר ידע, אלא משרשרת של מניעים המבטאים את האתגרים היומיומיים והשאיפות ארוכות הטווח של הציבור. המעבר מפעולות הישרדותיות לכדי בניית תוכנית צמיחה הוא המניע העיקרי מאחורי החיפוש אחר עזרה מקצועית בתחום הפיננסים.

מעבר מהישרדות לצמיחה

• יציאה ממצב חירום: אחת הסיבות הנפוצות ביותר לפניה לליווי פיננסי היא הצורך לצאת מחובות, לנהל מינוס מצטבר ולייצב את המצב הכלכלי. אנשים רבים מבצעים מעקב טכני אחר הוצאותיהם, אך אינם מצליחים לזהות לאן "הכסף נשרף". יועץ פיננסי מספק תמונה מדויקת של המצב, מזהה את נקודות הכשל, ובונה תוכנית מותאמת אישית ליציאה מהמשבר.

• השגת יעדים: המניע העיקרי עבור משפחות רבות עם הכנסות טובות הוא היעדר היכולת לחסוך כסף או להגיע ליעדים מוגדרים כמו חיסכון לרכישת דירה, חיסכון לילדים, תכנון פרישה מוקדמת או קניית נכס להשקעה. במקרים אלו, ליווי פיננסי מסייע להגדיר יעדים ברורים ולבנות מפת דרכים שתהפוך את השאיפות למציאות.

• התמודדות עם מורכבות: המערכת הפיננסית בישראל מורכבת, והשקעות, מסים וחסכונות הם תחומים המשתנים תדיר. רבים פונים לליווי פיננסי כדי לייעל את השקעותיהם, למקסם את קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ולבצע תכנון מס יעיל שיביא לחיסכון משמעותי.

הבחנה מקצועית: מתכנן פיננסי מול יועץ השקעות

חשוב להבין את ההבדל בין בעלי המקצוע בתחום. בעוד יועץ השקעות מתמקד אך ורק בתיק ניירות ערך, מתכנן פיננסי מתייחס לכל המכלול הכלכלי של אדם או משפחה. גישה הוליסטית זו כוללת ניתוח הכנסות, הוצאות, חובות, נכסים פיננסיים, ביטוחים וחסכונות פנסיוניים. הבחנה זו מספקת מענה לקושי של הציבור בהבנת תחומי האחריות השונים של אנשי מקצוע, ומדגישה את הערך המוסף של ליווי פיננסי ככלי המקיף המטפל בכל הצרכים הפיננסיים יחד.

4. המרחב שמעבר לבנק: עולם ההשקעות הישראלי

השנה הפיננסית האחרונה הציגה תמונה של ביצועים חיוביים במיוחד בשוק ההון הישראלי, עם תשואות מרשימות שבלטו לטובה ביחס למדדים בינלאומיים. מדד ת"א 35, לדוגמה, סיים את שנת 2024 בתשואה של 28.39%, ומדד ת"א בנקים-5 זינק ב-40.56%. למרות הנתונים החיוביים, ביצועי השוק אינם תמיד משתקפים בתחושת הביטחון האישי של המשקיע.

מי הוא המשקיע הישראלי?

על פי מחקר של הבורסה לניירות ערך, 58% מבעלי תיקי ההשקעות מנהלים אותם באופן עצמאי, כאשר הפלטפורמה המועדפת היא זו של הבנק (41%). הנתונים חושפים כי 27% מהמשקיעים הפעילים הם מתחת לגיל 29, וכי שליש מהתיקים המנוהלים עצמאית הם בעלי שווי של פחות מ-50 אלף שקלים. נתון זה הוא קריטי, שכן קבוצת הצעירים והחדשים בשוק, המחזיקים תיקים קטנים יחסית, היא הפגיעה ביותר לתנודתיות בשוק ההון ועלולה לבצע מהלכים פזיזים ומוטעים בשל חוסר ידע או ניסיון.

כמו כן, רבע מהמשקיעים העצמאיים לא ידעו או לא זכרו באילו סקטורים הם מושקעים, מה שמדגיש את החשיבות של ראייה רחבה ועקבית ומוכיח את הצורך בהדרכה מקצועית. דווקא בשוק שבו ישראלים רבים נוטים לנהל את התיק לבד, יש צורך בליווי פיננסי שיספק את המסגרת וההכוונה הנדרשת כדי שההשקעה לא תישאר כ"ניסיון" בלבד, אלא תהפוך לחלק מתוכנית מובנית וארוכת טווח.

השקעות אלטרנטיביות: האליטה הפיננסית

בצד השני של הספקטרום הפיננסי, מתקיימת פעילות ענפה בתחום ההשקעות האלטרנטיביות. השקעות אלו, המוגדרות ככל נכס שאינו נסחר בבורסה, מהוות כלי לגיוון תיק ההשקעות והקטנת התנודתיות שלו, ללא תלות ישירה בשוק ההון המסורתי. עם זאת, חסמים מרכזיים בתחום זה הם דרישת סכומים גבוהים, טווח השקעה ארוך וחוסר נזילות. כתוצאה מכך, השקעות אלטרנטיביות מותאמות בעיקר למשקיעים מתוחכמים, כגון לקוחות מסווגים או גופים מוסדיים. הדבר מדגיש את הפערים הפיננסיים החברתיים, כאשר משקיעים בעלי הון רב נהנים מאפשרויות שלא עומדות בפני הציבור הרחב, ובכך מחזק את הצורך בתכנון פיננסי מקיף שאינו מסתמך רק על שוק ההון המסורתי.

נתונים אלה מומחשים בטבלה הבאה:

מדד

תשואה בשנת 2024 (%)

ישראל

מדד ת"א 35

28.39

מדד ת"א 125

28.61

מדד ת"א בנקים-5

40.56

מדד ת"א-ביטוח ושירותים פיננסים

63.47

עולם

נאסד"ק

28.64

S&P 500

23.31

דאו ג'ונס

12.88

מבוסס על נתוני דוחות סיכום שנת 2024

5. מתכנן פיננסי: לא עוד ברוקר, אלא "רופא המשפחה הפיננסי"

בעידן של אי ודאות כלכלית ותנודתיות בשווקים, מתכנן פיננסי אינו עוד ברוקר או יועץ השקעות בלבד, אלא הוא מהווה מעין "רופא משפחה פיננסי". תפקידו הוא לטפל בכל הצרכים הכלכליים של האדם או המשפחה באופן הוליסטי, בדומה לרופא משפחה המכיר את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ומספק מענה למגוון רחב של בעיות.

הגישה ההוליסטית של המתכנן הפיננסי עומדת בניגוד לגישות המתמקדות באספקט יחיד. הוא אינו מסתפק בייעוץ לגבי ניירות ערך או חיסכון ספציפי, אלא בוחן את תמונת המצב המלאה: הכנסות, הוצאות, נכסים פיננסיים, נדל"ן, חובות, ביטוחים פנסיוניים וכל מה שקשור להתנהלות הכלכלית הכוללת. תפקיד זה כולל:

• בניית תקציב מאוזן ומותאם אישית: המתכנן הפיננסי מסייע לנתח את כל סעיפי ההכנסות וההוצאות, לחלק אותם לקטגוריות ולהגדיר תקציב ריאלי, ובכך מסייע לאנשים להבין היכן "הכסף נשרף" ולהתחיל לייצר עודף.

• ייעול השקעות וחיסכון: התפקיד אינו מתמצה רק בהמלצה על השקעות, אלא בבניית תוכנית השקעות המתאימה לרמת הסיכון של הלקוח, לגילו, ולמטרותיו ארוכות הטווח, תוך התייחסות לקרנות השתלמות, קופות גמל וקרנות סל.

• התמודדות עם חובות: המתכנן מספק כלים ואסטרטגיות ליציאה מחובות והגעה למצב של חופש כלכלי אמיתי.

• תכנון מס: הוא יכול לסייע במקסום הטבות מס ואיתור מענקים ממשלתיים, ובכך לשפר את מצבו הפיננסי של הלקוח באופן משמעותי.

התפקיד של המתכנן הפיננסי הוא לא רק לייעץ, אלא גם להעניק כלים וידע שיאפשרו ללקוח לנהל את כספו באופן עצמאי לאורך זמן. הוא הופך את התהליך הפיננסי, שפעמים רבות הוא בודד ומאיים, לתהליך של שיתוף פעולה אחראי שבו הלקוח לומד ופועל יחד עם מומחה.

6. בניית תוכנית פיננסית מנצחת: עקרונות וטיפים מעשיים

בניית תוכנית פיננסית מוצלחת דורשת הרבה יותר מאשר ידע תיאורטי בלבד. הנתונים מראים כי למרות שהציבור הישראלי עוקב אחרי כספו , הוא עדיין מתקשה ליישם את הכלים שיסייעו לו להגיע לחירות פיננסית. להלן עקרונות פרקטיים וטיפים מעשיים שיכולים להוות בסיס לתוכנית פיננסית מוצקה, כאשר ליווי פיננסי מומחה יכול להפוך אותם מתיאוריה למעשה.

• השלב הראשון: ארגון ומיפוי: הצעד הבסיסי ליצירת ביטחון כלכלי הוא מיפוי מלא של כל הכספים: חשבונות בנק, כרטיסי אשראי, הלוואות, משכנתאות וחסכונות. תוכנת תקציב יכולה לספק פתרון נוח למעקב, אך ההתבוננות המקיפה שמספק מתכנן פיננסי היא זו שמאפשרת לזהות דפוסים ובעיות באופן יעיל.

• השלב השני: תקציב מודע: העיקרון המרכזי להתנהלות פיננסית נכונה הוא "הוציאו פחות ממה שאתם מרוויחים". בניית תקציב מודע פירושה חלוקה לקטגוריות קבועות ומשתנות והגדרת תקציב ריאלי לכל תחום. שלב זה מאפשר לעבור מהתנהלות רגשית, בה הכסף "נשרף" ללא שליטה, להתנהלות מתוכננת, המבוססת על יעדים ברורים.

• השלב השלישי: חיסכון והשקעה: התחלה מוקדמת של חיסכון והשקעה היא קריטית, גם אם מדובר בסכומים קטנים. ההשפעה של ריבית דריבית מצטברת לאורך זמן יכולה להפוך חיסכון יומי של 50 שקלים בלבד להון משמעותי עד לפרישה. הדרך להשקיע את הכסף בצורה נכונה ומושכלת היא על ידי גיוון תיק ההשקעות, תוך מודעות לקשר בין סיכון לתשואה.

• השלב הרביעי: מקסום הטבות מס: רבים אינם מודעים להטבות המס המגיעות להם על פי חוק, בין אם מדובר בתיאום מס שנתי או בקשות להחזרי מס שיכולות להניב אלפי שקלים. ניצול הטבות מהמעסיק, כמו קרן השתלמות, מהווה גם הוא כלי רב ערך לחיסכון ארוך טווח. תכנון מס מקצועי יכול להגדיל באופן משמעותי את ההון הפנוי לצמיחה.

הטיפ "למדו את עצמכם ללא הרף" הוא חשוב, אך הוא אינו מספק מענה מלא. בדיוק כפי שהולכים לחדר כושר עם מאמן אישי, כך גם לניהול כספים נכון עדיף להיעזר באיש מקצוע שייצור מחויבות ואחריות אישית, ויגשר על הפער בין ידע תיאורטי לבין יכולת יישום.

7. סיכום והמלצות: איך לבחור את הליווי הפיננסי הנכון עבורך?

הדו"ח הראה כי על אף שמרבית הציבור הישראלי מבצע מעקב טכני אחר כספו, קיים פער מהותי בין המעקב לאחריות עצמאית בקבלת החלטות פיננסיות. פער זה, המודגש במיוחד בקרב צעירים ובמגזרים ספציפיים, מבסס את התפקיד המכריע של מתכנן פיננסי כאמצעי המרכזי להעצמה כלכלית.

המלצות מעשיות:

• למי מתאים ליווי פיננסי? ליווי פיננסי מתאים לכל מי שמעוניין להגיע לחופש כלכלי, לצאת מחובות, להתחיל להשקיע או לפתור קשיים פיננסיים בזוגיות. הוא רלוונטי גם לבעלי עסקים המבקשים לשפר נזילות, לזהות בעיות מוקדם ולבצע תכנון מס מיטבי.

• כיצד לבחור איש מקצוע? הבחירה במתכנן פיננסי היא החלטה קריטית. מומלץ לבדוק את הגישה שלו: האם היא הוליסטית וכוללת את כלל המכלול הכלכלי, או שהיא מתמקדת באספקט יחיד? כמו כן, יש לבחון את רמת השקיפות, את ההתאמה האישית, ולוודא כי מדובר בבעל מקצוע מוסמך בעל ניסיון מוכח.

המטרה של ליווי פיננסי היא לא רק לייצב את המצב הנוכחי, אלא להעניק כלים שישרתו את הלקוח לכל החיים. זוהי השקעה לא רק בכסף, אלא גם בעתיד, בביטחון הכלכלי וביכולת לקבל החלטות מושכלות לאורך הדרך. בחירה בגישה אקטיבית, בליווי מתכנן פיננסי, היא הדרך הבטוחה להפוך את ההתנהלות הפיננסית ממעקב פסיבי לכוח מניע וצומח.